חקירת פונקציה טריגונומטרית - דוגמא פתורה

תרגיל

נתונה הפונקציה f(x) = sin(x) + sin(x)ᐧcos(x) בתחום 𝞹 ≤ x ≤ 𝞹- .

א. מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.

ב. מצא את נקודות הקיצון בתחום  𝞹 <x < 𝞹- .

ג. רשום תחומי עליה וירידה של הפונקציה.

ד. סרטט סקיצה של גרף הפונקציה.


פתרון

סעיף 1 - נקודות חיתוך של הפונקציה עם הצירים
הפונקציה (f(x נחתכת עם ציר x כאשר 0 = (f(x , ועם ציר y כאשר x =0.

נקודת חיתוך עם ציר y

למציאת נקודת חיתוך עם ציר y נציב x = 0  במשוואה:
 f(x) = sin(x) + sin(x)ᐧcos(x) 
 f(0) = sin(0) + sin(0)ᐧcos(0) = 0
נקודת החיתוך היא (0 , 0). 

נקודת חיתוך עם ציר x

למציאת נקודת חיתוך עם ציר x נציב f(x) = 0  במשוואה:
 f(x) = sin(x) + sin(x)ᐧcos(x) = 0
 f(x) = sin(x)[1 + cos(x)] = 0

הפונקציה f(x) מתאפסת בשתי אפשרויות:
sin(x) = 0
1 + cos(x) = 0
אפשרות 1 :  sin(x) = 0

השוויון sin(x) = 0 מתקיים בתחום 𝞹 ≤ x ≤ 𝞹-  כאשר :  x= 0 , x = 𝞹 , x = -𝞹.
באפשרות זו ישנן 3 נקודות חיתוך עם הצירים: (0 , 0) , (0 , 𝞹) , (𝞹 , 0-) .

אפשרות 2 : cos(x) = 0ו + 1  

1 + cos(x) = 0
cos(x) = -1
x = ± 𝞹
פתרון אפשרות 2 מוכל בפתרון אפשרות 1 .
 לכן ישנן שלש נקודות חיתוך עם הצירים:  (0 , 0) , (0 , 𝞹) , (𝞹 , 0-) .



סעיף 2 - מציאת נקודות קיצון (מינימום, מקסימום)

מציאת נקודות קיצון (מינימום , מקסימום) של הפונקציה:
f(x) = sin(x) + sin(x)  cos(x)

ערכי ה- x של נקודות קיצון ניתן למצוא על ידי השוואת הנגזרת הראשונה של הפונקציה ל- 0:
 f '(x) = 0 
נפתח ונשווה ל- 0:
f(x) = sin(x) + sin(x)  cos(x)
f(x) = sin(x) + ½  2  sin(x) * cos(x)
f(x) = sin(x) + ½  sin(2x)

f '(x) = cos(x) + cos(2x) = 0
cos(x) + cos(2x) = 0
2cos(1.5x)cos(0.5x) = 0
הביטוי מתאפס כאשר  cos(1.5x) = 0 או cos(0.5x) = 0 .

נבדוק עבור שני המצבים בתוך תחום ההגדרה 𝞹 ≤ x ≤ 𝞹- . 

מצב 1 :  cos(1.5x) = 0
cos(1.5x) = 0
1.5x = ± 𝝅/2
x = ± 𝝅/3
מצב 2 :  cos(0.5x) = 0
cos(0.5x) = 0
0.5x = ± 𝝅/2
x = ± 𝝅

נחשב את ערכי f(x) עבור ערכי  x של נקודות הקיצון שמצאנו:

f(𝝅/3) = sin(𝝅/3) + sin(-𝝅/3)  cos(𝝅/3) = √3/2 + √3/4 = 3√3/4
f(-𝝅/3) = sin(-𝝅/3) + sin(-𝝅/3)  cos(𝝅/3) = -√3/2 - √3/4 = -3√3/4

f(𝝅) = sin(𝝅) + sin(𝝅)  cos(𝝅) = 0
f(-𝝅) = 0


 נקודות הקיצון של f(x) בתחום  𝞹 <x < 𝞹-  הן:
(𝝅/3 , 3√3/4)  ,  (-𝝅/3 , -3√3/4) ,  (𝝅 , 0)  ,   (-𝝅 , 0)


סעיף 3 - מציאת שיעורי נקודות מינימום מקסימום

מצאנו ארבע נקודות קיצון, פיתול אולם בשלב זה לא ידוע מה מהן נקודת מקסימום או מינימום או פיתול.
לשם מיפוי הנקודות למינימום מקסימום, פיתול נשתמש בתכונת הנגזרת השניה של הפונקציה:
- אם הנגזרת השניה של הפונקציה גדולה מאפס בנקודת הקיצון, אזי נקודת הקיצון היא נקודת מינימום.
- אם הנגזרת השניה של הפונקציה קטנה מאפס בנקודת הקיצון, אזי נקודת הקיצון היא נקודת מקסימום.
- אם הנגזרת השניה של הפונקציה שווה ל- 0 , אזי הנקודה היא נקודת פיתול.

הפונקציה f(x) ונגזרותיה הראשונה והשניה:
 f(x) = sin(x) + sin(x)ᐧcos(x)
f '(x) = cos(x) + cos(2x) 
f "(x) = -sin(x) - sin(2x)

נבדוק את ערך הנגזרת השניה f "(x) עבור כל אחת מנקודות הקיצון, פיתול שמצאנו בסעיף ב.
(𝝅/3 , 3√3/4)  ,  (𝝅/3 , -3√3/4-) ,  (𝝅 , 0)  ,   (𝝅 , 0-)

f "(𝝅/3) = -sin(𝝅/3) - sin(2𝝅/3) = -√3 / 2 - √3 / 2 = -√3 < 0  - נקודת מקסימום
f "(-𝝅/3) = -sin(-𝝅/3) - sin(-2𝝅/3) = √3 / 2 + √3 / 2 = √3 > 0  - נקודת מינימום

f "(𝝅) = -sin(𝝅) - sin(2𝝅) =  0  - נקודת פיתול
f "(-𝝅) = -sin(-𝝅) - sin(-2𝝅) =  0  - נקודת פיתול

על פי נקודות המינימום מקסימום, ניתן לזהות תחומי עליה, ירידה. לדוגמא מימין לנקודת מינימום הפונקציה עולה על נקודת הקיצון הבאה. לכן:

הנקודה  (𝝅/3 , -3√3/4-)  היא נקודת מינימום
הפונקציה יורדת בתחום 3/𝞹 ≤ x < -𝞹-
הפונקציה עולה בתחום 3/𝞹/3 ≤ x < 𝞹-

הנקודה  (4/𝝅/3 , 3√3)  היא נקודת מקסימום
הפונקציה יורדת בתחום   𝞹/3 < x ≤ 𝞹

ד. סקיצה של גרף הפונקציה   f(x) = sin(x) + sin(x)ᐧcos(x) בתחום 𝞹 ≤ x ≤ 𝞹- .

נרשום את הנתונים נקודות קיצון (מינימום, מקסימום), נקודות פיתול ונקודות חיתוך עם הצירים שמצאנו בסעיפים א, ב, לשרטוט הסקיצה:
ישנן שלש נקודות חיתוך עם הצירים:  (0 , 0) , (0 , 𝞹) , (𝞹 , 0-) .
נקודת מקסימום:  (𝝅/3 , 3√3) 
נקודת מינימום:  (𝝅/3 , -3√3-) 
נקודות פיתול: (𝝅 , 0)  ,   (𝝅 , 0-)

סקיצה של הפונקציה f(x) = sin(x) + sin(x)ᐧcos(x) בתחום 𝞹 ≤ x ≤ 𝞹- . יראה כך:

סקיצה של הפונקציה f(x) = sin(x) + sin(x)ᐧcos(x) בתחום 𝞹 ≤ x ≤ 𝞹- .
סקיצה של הפונקציה f(x) = sin(x) + sin(x)ᐧcos(x) בתחום 𝞹 ≤ x ≤ 𝞹- .

סינוס קוסינוס וטנגנס של זוויות מיוחדות

טבלת סינוס קוסינוס וטנגנס של זוויות מיוחדות

טבלת פונקציות טריגונומטריות של זוויות מיוחדות


הוכחת משפט הסינוסים

בטריגונומטריה, משפט הסינוסים קובע כי היחס בין אורך צלע במשולש לבין סינוס הזווית שמולה, שווה לקוטר המעגל החוסם את המשולש: אם a ,b ,c הם אורכי הצלעות ו- α ,β ,γ הזויות שמולן, בהתאמה, ו- R הוא רדיוס המעגל החוסם.
 
משולש
משולש ABC
 
אזי מתקיים השוויון


הוכחת משפט הסינוסים


ב. נוכיח שקוטר המעגל החוסם משולש שווה לצלע המשולש מחולקת בסינוס הזוית מולה:
קוטר המעגל החוסם משולש שווה לצלע המשולש מחולקת בסינוס הזוית מולה

משולשים חסומים במעגל - מתוך מתכונת חורף 2008 - פתרון בעיה בטריגונומטריה

שאלה

ABC הוא משולש חסום במעגל שרדיוסו R. בD היא נקודה על הצלע BC כך ש:
BAD = 45° , ע  CAD = 60° , המשך הקטע AD חותך את היקף המעגל בנקודה E.

משולש חסום במעגל



נתון:  ס״מ AB = 2  , ס״מ AC = √8 .

א. חשב את רדיוס המעגל R.
ב. חשב את AE.

פתרון

נסמן זוויות במשולשים.
משולש חסום במעגל

מציאת רדיוס המעגל החוסם R
מוצאים את הזוית A ולפי משפט הקוסינוסים מחשבים את BC.
לאחר מכן משתמשים במשפט הסינוסים לחשב את רדיוס המעגל החוסם R.
מציאת רדיוס המעגל החוסם R

סעיף ב - חישוב אורך הקטע AE
לחישוב אורך הקטע AE נשתמש במשפט הסינוסים על משולש ABE. נחשב את זויות המשולש באמצעות השוואתן לזויות הידועות לנו או משפט הסינוסים. את AE נמצא לבסוף ע"פ משפט הסינוסים במשולש AEB
סעיף ב - חישוב אורך הקטע AE

מונחים בגיאומטריה - זוויות קודקודיות שוות

בגאומטריה, זווית קודקודית היא אחת משתי זוויות הנוצרות בין שני ישרים נחתכים, והנמצאות אחת מול השנייה. זוויות קודקודיות שוות אחת לשנייה, וזאת ניתן להוכיח באמצעות המשפט לפיו סכום זוויות משלימות על ישר הוא 180 מעלות.

מכיוון שלכל אחת מהזוויות הקודקודיות זווית משלימה משותפת, כל אחת מהן משלימה אותה ל-180 מעלות, ומכאן שהן שוות. בתרשים, זוויות E1 ו- E2 הן זוג זוויות קודקודיות, והן שוות זו לזו. כך גם זוויות AEB ו- CED.

הוכחת משפט גיאומטריה - צלעות נגדיות במקבילית שוות זו לזו

נתונה המקבילית ABCD ,
BC מקביל ל- AD
AB מקביל ל- CD

מקבילית עם אלכסון
מקבילית ABCD
צריך להוכיח צלעות נגדיות במקבילית שוות:
AB = CD , AD = BC

הוכחה

בונים בניית עזר את אלכסון המקבילית AC ומוכיחים חפיפת משולשים ABC , ו- ADC ומהחפיפה נובעים שוויון הצלעות.

AC =AC צלע משותפת
זוית A1 = זוית C1 - פנימיות מתחלפות במקבילים AD ו- BC
זוית A2 = זוית C2 - פנימיות מתחלפות במקבילים CD ו- AB

מכאן משולשים ABC , ו- ADC חופפים. (ז.צ.ז)

מהחפיפה נובע: AB = CD , AD = BC

מ.ש.ל

משפט: אלכסוני המקבילית חוצים זה את זה

נתון:
המקבילית ABCD
BC מקביל ל- AD,
AB מקביל ל- CD
BD, AC אלכסוני המקבילית ABCD

מקבילית ABCD

צריך להוכיח כי אלכסוני המקבילית חוצים זה את זה,
כלומר AO = CO , BO = DO

הוכחה:

מוכיחים חפיפת משולשים AOD ו- COB
AD = BC - צלעות נגדיות במקבילית שוות
זוית ACB = זוית CAD - פנימיות מתחלפות שוות מקבילים AD, BC
זוית DBC = זוית BDA - פנימיות מתחלפות שוות מקבילים AD, BC

מכאן נובע משולשים AOD ו- COB חופפים - ז.צ.ז

מהחפיפה נובע AO = CO , BO = DO

מ.ש.ל

בעיה פתורה בגיאומטריה, חפיפת משולשים ריבוע ומקבילית

נתון 

ABCD הוא מקבילית ו- BEFC ריבוע.


מקבילית וריבוע עם צלע משותפת
ABCD  מקבילית ,  BEFC ריבוע
 
 
צריך להוכיח : המשולשים ABE ו- DCF חופפים

הוכחה

במקבילית ABCD הצלע BA שווה ל-CD. בריבוע BEFC , הצלע EB שווה ל- FC. מאחר ו- EB מקביל ל FC ו- BA מקביל ל-CD אז הזוויות EBA ו FCD שוות.

מכאן משולשים ABE ו-DCF חופפים (צ.ז.צ):
הזוויות EBA ו FCD שוות - הוכח פיסקה קודמת.
AB = CD - צלעות נגדיות במקבילית ABCD שוות
BE = CF - צלעות נגדיות בריבוע CBEF שוות

מ.ש.ל

בעיה פתורה - חפיפת משולשים ומשולשים שווי שוקיים

נתון 

משולש ABC שווה שוקיים ( BA = BC) .

הנקודות M , N על הצלע AC כך ש: MA = MB וכן NB = NC.

 
 משולש ABC שווה שוקיים ( BA = BC)

צריך להוכיח כי המשולשים AMB ו- CNB חופפים


הוכחה:

משולש ABC שווה שוקיים (BA = BC) מכאן הזוויות BAM ו BCN שוות.

כמו כן, מאחר ו- MA שווה ל- MB, אז AMB הוא משולש שווה שוקיים וזוויות BAM ו ABM שוות. NB ו NC שוות גם; CNB הוא משולש שווה שוקיים וזוויות CBN ו BCN שוות. למעשה כל ארבע זוויות BAM, ABM, CBN ו BCN שוות. השוואה בין המשולשים BAM ו CNB, הם בעלי צלעות שוות AB = BC וזוית BAM שווה לזוית BCN , וזוית ABM שווה לזוית CBN. לכן המשולשים BAM ו- CNB חופפים. (ז.צ.ז)

מ.ש.ל

הוכחת משפט בגיאומטריה - חוצה זוית במשולש שווה שוקיים הוא תיכון, ומאונך לצלע ממול

נתון משולש ABC שווה שוקיים (AB = AC), שבו AO חוצה זוית (זוית A1 = זוית A2)
משולש ABC שווה שוקיים (AB = AC), שבו AO חוצה זוית
משולש ABC שווה שוקיים (AB = AC), שבו AO חוצה זוית
 
נדרש להוכיח כי החוצה זוית AO , הוא:
1.  תיכון לבסיס BC 
2. מאונך לו.  
 
השיטה מוכיחים חפיפת משולשים ABO ו- ACO לפי צ.ז.צ:
 AB = AC - נתון, שוקי המשולש שוות 
זוית A1 = זוית A2 - נתון, AO חוצה זוית
 A,  AO = AO - צלע משותפת 
 
 לכן משולשים ABO ו- ACO חופפים לפי צ.ז.צ.
 
מהחפיפה נובע BO = CO - מ.ש.ל 1 .
הזויות AOB ו- AOC שוות אחת לשניה וישרות מאחר והן צמודות ושוות. - מ.ש.ל 2.

קטע אמצעים במשולש וטרפז שווה שוקיים - תרגיל פתור

שאלה

EF הוא קטע אמצעים בטרפז שווה שוקיים ABCD.
AH הוא גובה בטרפז והוא חותך את הקטע EF בנקודה G. 

טרפז שווה שוקיים ABCD
נתון:  ס״מ EF =  25  , ס״מ DH =  10.

א. חשב את EG.
ב. חשב את הבסיסים AB ו- DC.


פתרון

הוכחת סעיף א 

EF קטע אמצעים בטרפז ABCD ומקביל ל - DC
מהקטע אמצעים אנחנו יודעים ש- AE=ED
לכן EG קטע אמצעים במשולש ADH כי הוא חוצה צלע אחת AD ומקביל לצלע השלישית DH (חלקי קטעים מקבילים) .

נתון כי DH=10

לכן EG=5 -(קטע האמצעים EG במשולש ADH שווה למחצית הבסיס DH)

מ.ש.ל סעיף א

הוכחת סעיף ב
טרפז ABCD עם קטע אמצעים EF 
בונים בניית עזר אנך מנקודה B ל- DC בנקודה O.
במרובע ABOH כל הזויות ישרות ולכן הוא מלבן. שבו AB = HO נסמן שווה ל- x. (כלומר AB=HO=x)

מאחר והטרפז שווה שוקיים המשולשים ADH ו- BCO חופפים:
שיוויון השוקיים AD= BC, שיוויון צלעות המלבן AH = B, ושיוויון זויות DAH, CBO (הפרשי זויות זויות שוות מזויות שוות).

מהחפיפה נובע: DH = CO = 10
סכום שני בסיסי הטרפז: AB + CD = x +10 +x + 10 = 2x + 20

אך גם סכום בסיסי הטרפז שווה לפעמיים קטע האמצעים EF או ל:  2ᐧ 25 = 50

לכן: 2x + 20 = 50

אורך בסיס קטן x= 15 : AB

ואורך בסיס גדול CD = 10 + 10 + 15 = 35

מ.ש.ל סעיף ב


הוכחת משפט הקוסינוסים

משפט הקוסינוסים מתאר את הקשר בין גודל שלושת הצלעות במשולש וקוסינוס הזווית שבין שתיים מהן. משפט הקוסינוסים הוא למעשה הרחבה של משפט פיתגורס למשולשים שאינם משולשים ישרי זווית.

ע"פ משפט הקוסינוסים במשולש שצלעותיו a, b, c וקדקודיו מול הצלעות בהתאמה A, B, C - מתקיימים השוויונים (ראה סקיצה ושוויונים להלן):

משולש שצלעותיו a, b ,c וזוויותיו A, B, C
משולש שצלעותיו a, b ,c וקדקודיו A, B, C


a2 = b2 + c2 - 2ᐧbᐧcᐧcos(A)

b2 = a2 + c2 - 2ᐧaᐧcᐧcos(B)

c2 = a2 + b2 - 2ᐧaᐧbᐧcos(C)

ובהתאמה:
cosA = (-a2 + b2 + c2) / (2ᐧbᐧc) 
cosB = (a2 - b2 + c2) / (2ᐧaᐧc) 
cosC = (a2 + b2 - c2) / (2ᐧaᐧb) 

הוכחת משפט הקוסינוסים:


הוכחת משפט הקוסינוסים

ניתן להוכיח את משפט קוסינוסים על ידי בניית הגובה מנקודה B לצלע b מולה. 

על פי משפט פיתגורס:

c2  = [aᐧsin(C)]2 + [b - aᐧcos(C)]2

נפתח:

c2  = a2ᐧsin2(C)+ b2 - 2ᐧaᐧbᐧcos(C)+ a2ᐧcos2(C)

c2 = a2 + b2 - 2ᐧaᐧbᐧcos(C)

דוגמה:
 
נתון משולש ששתיים מצלעותיו a, b שוות 2 ס"מ, ו- 5 ס"מ, והזווית ביניהם היא 500 .
חשב את אורך הצלע השלישית c.
 
פתרון:
 
על פי השאלה צלעות המשולש a, b שוות: (מידות בס"מ)

a = 5
b = 2



הזווית ביניהן C = 500 :   C
 
 נחשב את אורך הצלע c על פי משפט הקוסינוסים:

c2 = a2 + b2 - 2ᐧaᐧbᐧcos(C)

c2 = 52 + 22 - 2ᐧ5ᐧ2ᐧcos500

c2 = 25 + 4 - 20ᐧ0.6427 

c2 =  16.146

c = 4.018

אורך הצלע c הוא 4.018 ס"מ
 
 
קישורים:

מעגל- הגדרות ומונחים

הגדרה מעגל - כל נקודות המישור שמרחקיהן מנקודה קבועה שווים זה לזה. הנקודה הקבועה נקראת מרכז המעגל.
הערה: מרכז המעגל הוא לא חלק מהמעגל.
 
 קוטר, רדיוס ומיתר במעגל
 הגדרה רדיוס המעגל - קטע המחבר את מרכז המעגל עם נקודה על המעגל.

הגדרה מיתר - קטע המחבר שתי נקודות על המעגל.


הגדרה קוטר המעגל - מיתר העובר דרך מרכז המעגל.

הגדרה קשת המעגל - חלק מהמעגל המוגבל על ידי שתי נקודות.

שימו לב: כל שתי נקודות מגדירות שתי קשתות.


היקף המעגל - הוא אורך המעגל :  p = 2 ᐧ π ᐧ r
כאשר:
p - היקף המעגל
r - רדיוס המעגל
π - קבוע שווה בקירוב ל- 3.14

עיגול - השטח הכלוא בתוך המעגל

שטח העיגול :  S = π ᐧ r²


משפטים על מעגל

למיתרים שווים מתאימות קשתות שוות ולהיפך.
  שלוש נקודות הנמצאות על מעגל אחד אינן יכולות להימצא על ישר אחד.
  שלוש נקודות שאינן על ישר אחד קובעות מעגל אחד ויחיד.
  לקשתות שוות מתאימות זוויות מרכזיות שוות.
  לזוויות מרכזיות שוות מתאימות קשתות שוות.
  למיתרים שווים מתאימות זוויות מרכזיות שוות.
  לזוויות מרכזיות שוות מתאימים מיתרים שווים.
  אנך מהמרכז למיתר במעגל חוצה את המיתר, חוצה את הזווית המרכזית המתאימה ואת הקשת המתאימה.
קטע ממרכז המעגל החוצה את המיתר מאונך למיתר.
 אנך מאמצע המיתר עובר דרך מרכז המעגל.
  מיתרים שווים במעגל נמצאים במרחקים שווים מהמרכז.
  מיתרים במעגל הנמצאים במרחקים שווים מהמרכז שווים זה לזה.
  אם במעגל, מיתר אחד גדול ממיתר שני, אז מרחקו מהמרכז של המיתר הראשון קטן ממרחקו של השני.
  הזווית המרכזית במעגל גדולה פי 2 מכל זווית היקפית הנשענת על אותה קשת.
  כל הזוויות ההיקפיות הנשענות על אותה קשת שוות זו לזו.
  זווית היקפית הנשענת על קוטר שווה ל90 מעלות.
  זוויות היקפיות שוות- נשענות על מיתרים (קשתות) שווים.
  על מיתרים (קשתות) שווים נשענות זוויות היקפיות שוות או שסכומן 180 מעלות.
  זווית פנימית במעגל שווה לסכום שתי הזוויות ההיקפיות הנשענות על הקשתות הכלואות בין שוקי הזווית והמשכיהן.
  זווית פנימית שווה למחצית סכום הקשתות שנשענות על שוקי הזווית ועל המשכיהן.
  זווית חיצונית למעגל שווה להיפרש שבין שתי הזוויות ההיקפיות הנשענות על אותה קשת.
  הזווית בין משיק לרדיוס הנפגשים בנקודת ההשקה שווה ל- 90 מעלות.
  ישר המאונך לרדיוס בקצהו משיק למעגל.
  שני משיקים למעגל היוצאים מאותה נקודה שווים זה לזה.
  הזווית בין משיק למיתר הנפגשים בנקודת ההשקה שווה לזווית ההיקפית הנשענת על המיתר מצידו השני.
  נקודת המגע של שני מעגלים משיקים נמצאת על קטע המרכזים או על המשכו.
  מרכז המעגל החוסם את המשולש הוא מפגש האנכים האמצעיים לצלעות.
  מרכז המעגל החסום במשולש הוא מפגש חוצי הזווית.
  כל זוג זוויות נגדיות במרובע חסום במעגל סכומן 180 מעלות.
  במרובע חוסם מעגל סכום זוג אחד של צלעות נגדיות שווה לסכום הזוג השני.
  מרובע שבו סכום זוג צלעות נגדיות שווה לסכום הזוג השני הוא מרובע חוסם מעגל.
  אם מחלקים מעגל ל- n קשתות שוות ומחברים את נקודות החלוקה בזו אחר זו מקבלים מצולע משוכלל בעל n קשתות.
  כל מצולע משוכלל אפשר לחסום במעגל.
  בכל מצולע משוכלל אפשר לחסום מעגל.
  שני מיתרים, הנחתכים במעגל, מחלקים זה את זה כך שמכפלת קטעי מיתר אחד שווה למכפלת קטעי המיתר השני.
. אם למעגל יוצאים שני חותכים מאותה נקודה אז מכפלת חותך אחד בחלקו החיצוני שווה למכפלת החותך השני בחלקו החיצוני.
  אם מנקודה מחוץ למעגל יוצאים חותך ומשיק למעגל אז מכפלת החותך בחלקו החיצונה זהו גודל קבוע השווה לריבוע המשיק.

זוית היקפית במעגל הנשענת על הקוטר ישרה (שווה 90 מעלות)

נתון 

מעגל o שבו BC הוא קוטר ו- A נקודה על היקף המעגל. c היא זווית היקפית נשענת על הקוטר BC

 מעגל o שבו BC הוא קוטר ו- A נקודה על היקף המעגל. c היא זווית היקפית נשענת על הקוטר BC

נדרש להוכיח כי זווית c ישרה (שווה 90° ). כלומר זוית BAC המורכבת מ- x+y הנשענת הקוטר BC שווה 90° . 

הוכחה
 
בניית עזר  - בונים רדיוס המעגל AO. 
 
 בניית עזר  - בונים רדיוס המעגל AO.
 
נוצרו שני משולשים שווי שוקיים ששוקיהן הם רדיוסים. 
נסמן הזוויות השוות במשולשים אלו ב- x , ו- y. 
נתבונן במשולש ABC, סכום הזויות שבו שווה 180 מעלות כלומר x+x+y+y = 180 או x+y = 90 .
זווית c  שווה x + y 
לכן זווית c ישרה.

מ.ש.ל
 

הנדסת המרחב חישוב זויות בתיבה - מתכונת חורף 2008

תרגיל

נתונה התיבה ' ABCDA'B'C'D שבסיסה מלבן ששיטחו 20 סמ"ר.

תיבה ' ABCDA'B'C'D   שבסיסה מלבן ששיטחו 20 סמ"ר

כמו כן נתון כי:

 ס"מ BC = 2

ס"מ  CC ' = 5

 א. חשב את הזווית שבין המקצוע ' AC לבין הבסיס של התיבה.

ב. חשב את טנגנס (tan) הזווית שבין המקצוע ' AD לבין המקצוע ' AC.


שאלה פתורה בהנדסת המרחב חישוב זויות בתיבה - מתכונת חורף 2008

פתרון שאלה בהנדסת המרחב חישוב זויות בתיבה - מתכונת חורף 2008

סדרה הנדסית - חישוב מנה ופרמטר - מתכונת חורף 2008

שאלה

כמות החיידקים בתוך מכונה גודלת בכל שעה ב-%p. 

הטבלה שלפניך מתארת את כמות החיידקים בתוך המבחנה כפונקציה של הזמן.

שעה

כמות

08:00

9,000

12:00

18,664.4

16:30

K


א. חשב את p.
ב. חשב את ערך הפרמטר K.


 פתרון

א.

בכל שעה גודלת כמות החיידקים במבחנה ב-  %p.

הבעיה הנה סדרה הנדסית שבה האיבר ה- n נתון בנוסחה:
an = a1 ᐧ q(n -1)
כאשר a1 הוא האיבר הראשון בסדרה ו- q היא מנת הסדרה.

לפי נתוני השאלה בין השעות 8:00 ל- 12:00
a1 = 9,000
n = 5
an = 18,664.4
נחשב את מנת הסדרה q:
 18,664.4 = 9,000  q(5 -1)
q4 = 18,664.4 / 9,000 = 2.0736
q = 1.2
q -1 = 20% = p

כמות החיידקים בתוך מכונה גודלת בכל שעה ב-20%. 


ב. חישוב הפרמטר K

K מציין את מספר החיידקים בשעה 16:30. כלומר כעבור 8 וחצי שעות או  n = 9.5.

a9.5 = 9,000 ᐧ 1.2(9.5 -1)
a9.5  = 42,391.9

K = 42,391.9 

שאלה פתורה משוואה אלגברית (ריבועית) - מתכונת חורף 2008

שאלה פתורה משוואה אלגברית ריבועית עם נעלם אחד - מתכונת חורף 2008 
 
קישורים:

שכיחות יחסית - סטטיסטיקה - מתכונת חורף 2008

שאלה
 
בטבלה שלפניך התפלגות הציונים של תלמידי כיתה י בבית ספר "השלום"
הציון
5
6
7
8
9
מספר תלמידים
2
6
X
9
5
השכיחות היחסית של מספר התלמידים שקיבלו את הציון 6 הוא 20%.

א. חשב את מספר התלמידים בכיתה
ב. חשב את מספר התלמידים שקיבלו את הציון 7.
ג. חשב את ממוצע הציונים

פתרון

א. השכיחות היחסית של מספר התלמידים שקיבלו את הציון 6 הוא 20%.
כלומר 6 התלמידים שקיבלו ציון 6 מהווים 20% ממספר התלמידים בכיתה
נסמן ב- n את מספר התלמידים בכיתה: 6/n = 20% => n=6/20% = 30
מספר התלמידים בכיתה הוא 30.

ב. למציאת מספר התלמידים x שקיבלו את הציון 7 נסכם את השורה השנייה בטבלה ונשווה ל- 30: 
 5 + 9 + x + 6 + 2 = 30
x = 8
מספר התלמידים שקיבלו ציון 7 הוא 8.

ג. ממוצע הציונים הוא סכום מכפלות מספר תלמידים בכל ציון שקיבלו לחלק לסך התלמידים בכיתה (30).
(9ᐧ5 + 8ᐧ9 + 7ᐧ8 + 6ᐧ6 + 5ᐧ2) / 39 = 7.3
ממוצע הציונים בכיתה הוא 7.3 .

קישורים:

שאלה פתורה בסטטיסטיקה והסתברות - בחינת מתכונת חורף 2008

שאלה 
 
על חתיכת נייר רשמו שני מספרים: מספר זוגי על צד אחד, ומספר אי זוגי על הצד השני. זורקים את חתיכת הנייר פעמיים באויר.
 
א. חשב את ההסתברות שבפעם הראשונה נקבל מספר זוגי ובפעם השניה נקבל מספר אי זוגי. 
 
ב. מה ההסתברות שנקבל בשתי הפעמים אותו סוג של מספר?
 
פתרון

נכתוב בטבלה את כל תוצאות הזריקה האפשריות

מספר אירוע

תוצאת זריקה ראשונה

תוצאת זריקה שניה

סימון

1

מספר זוגי

מספר זוגי

ז.ז

2

מספר זוגי

מספר אי זוגי

ז.א

3

מספר אי זוגי

מספר זוגי

א.ז

4

מספר אי זוגי

מספר אי זוגי

א.א

ישנם ארבע תוצאות אפשריות שלכל אחת מהם הסתברות שווה (הנחה שאנו מניחים אם לא נאמר אחרת)

א. ההסתברות למספר זוגי בפעם הראשונה ובפעם השניה אי זוגי הוא ההסתברות להתרחשות אירוע מספר 2 (מסומן ז.א) מתוך 4 אירועים כלומר: 0.25=1/4.
 
 ב. ההסתברות לאותו סוג של מספר בשתי הפעמים היא ההסתברות להתרחשות שני האירועים 1,4 (מסומנים ז.ז , א.א) מתוך 4 אירועים כלומר: 2/4=1/2=0.5.